וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ (בראשית א כח).
לאדם ניתנה רשות להשתמש בבע”ח לצרכיו. כמובן ששימוש זה צריך ויכול להיעשות בצורה מושכלת ומידתית. יתר על כן, ניתן לומר שהשימוש בבע”ח הוא חלק מתיקון העולם, ציוות בע”ח למטרותיו הנעלות של האדם.
למה נברא באחרונה? שלא תזוח דעתו עליו אומ’ לו יתוש קדמך במעשה בראשית (תוספתא סנהדרין פרק ה).
הסבל של בע”ח בגידולם לצורך האדם אינו מצדיק את התועלת שהאדם מפיק מכך. יתר על כן, צורת הגידול המודרנית מביאה לכך שאכילת בשר פחות בריאה מאשר צריכת מזון צמחוני וייתכן אף שפוגעת בכשרותו ההלכתית של הבשר.
בשנים האחרונות התעורר ויכוח בתוך עולם התורה לגבי שאלת הצמחונות .
מצד אחד התורה התירה אכילת בשר מאידך המזון שאלוהים נתן לאדם בספור הבריאה היה של צמחים בלבד ורק לאחר המבול אכילת בשר הותרה , ויש הטוענים שהיתר זה נתן בדיעבד לאחר שהתברר בדור המבול המושחת שהאדם איננו בשל עדיין לרמה המוסרית הגבוה הנדרשת .
במקביל , איסורי צער בעלי חיים הנם אסורים מדאורייתא , ולכן מרבית הפוסקים אסרו למשל על פיטום אווזים.
אין מחלוקת שהצורה שבה מגדלים את בעלי החיים (הן לבשר והן לחלב ולביצים) היא פגיעה חמורה בצער בעלי חיים.
השאלה היא האם זהו גם גורם לאיסור אכילה או במילים אחרות האם הבשר שנוצר בתנאים אלו איננו כשר .
