להתחברות

פתיחה

העמדה השמרנית

העמדה השמרנית

ההנחות המדעיות אינן יכולות לערער על עקרונות הדת.

העמדה הרציונלית

העמדה הרציונלית

טענות הדת בתחומי הידע של המדעים אינן מתארות נכונה את המציאות האמפירית

הפרדה בין התחומים

הפרדה בין התחומים

שניהם צודקים, המדע עוסק בתיאור העובדות והדת בתיאור מוסרי-ערכי. אין האחת נוגעת בחברתה.  ראו כאן

הקונפליקט המעשיר

הקונפליקט המעשיר

העימות בין התחומים מפרה את כל אחד מהתחומים וכך כל צד נשכר מעצם המחלוקת.

sources

סיכום

הרעיון המרכזי בהרצאה הוא כי קונפליקטים בין דת ומדע עשויים להוות פתרון ולאו דווקא בעיה. לדת ולמדע שיטות חשיבה שונות, וקונפליקטים ביניהם עשויים להוות נקודות מפגש המאפשרות תרומה הדדית בין שיטות החשיבה השונות. שיטת המדע מבוססת על החקירה האנושית כדרך לגילוי האמת, ושיטת הדת מבוססת קבלת דבר ה' בנבואה, ובמשתמע הפחתת חשיבותה של החקירה. הרעיון המרכזי הוא כי שתי הדרכים עשויות להועיל לשני הצדדים: הדת עשויה להפיק תועלת מהחקירה השכלית כולל הביקורת שבה, ואילו המדע עשוי להפיק תועלת מהפחתת חשיבותה של החקירה.
חלק א של ההרצאה יעסוק בשיטתו של הרמב"ם במורה נבוכים, המהווה דוגמא לשיטה דתית המפיקה תועלת מהשיטה המדעית (הפילוסופית), ועם זאת מפחיתה בחשיבותה של החקירה האנושית.
חלק ב יעסוק במדע המודרני, תוך התמקדות בפיסיקה, ויטען כי הפחתת חשיבותה של החקירה האנושית עשויה לתרום למדע המודרני. חלק זה יעסוק גם בקונפליקטים בני זמננו שבין דת ומדע, ובאמצעותם יבהיר את הטענה כי הקונפליקט עשוי להוות פתרון.

לסיכום, הדת מרוויחה מהדת  את החשיבה הרציונלית. הפילוסופיה מקבלת מהדת את גבולותיה.

הדיון

  • אביה ריש

    מקרה בוחן מקרה בוחן (צפיה בדעה במקור)
  • אביה ריש

    כדי להדגים כיצד יכולים התחומים להפרות זה את זה נבחן ניתן לראות את דבריו של הרמב"ם בשלוש סוגיות בסיסיות שמעמתות… כדי להדגים כיצד יכולים התחומים להפרות זה את זה נבחן ניתן לראות את דבריו של הרמב"ם בשלוש סוגיות בסיסיות שמעמתות את העמדה הדתית שהרמב"ם מציג עם העמדה המדעית (פילוסופית) של תקופתו. (צפיה בדעה במקור)
  • Question
    אביה ריש

    אריסטו והרמב"ם מסכימים שאין לו גוף, זאת בהסתמך על טיעונים מדעיים ורציונליים, הם יוצאים מתוך תצפיות ומחשבה אנושית אוטונומית ומגיעים… אריסטו והרמב"ם מסכימים שאין לו גוף, זאת בהסתמך על טיעונים מדעיים ורציונליים, הם יוצאים מתוך תצפיות ומחשבה אנושית אוטונומית ומגיעים למסקנה שלא יכול להיות לא-ל גוף. (צפיה בדעה במקור)
  • Question
    אביה ריש

    כיצד תיתכן לאדם בחירה אם הא-ל יודע את הצפוי להיות ובתוך זה את מעשי האדם העתידים? כיצד תיתכן לאדם בחירה אם הא-ל יודע את הצפוי להיות ובתוך זה את מעשי האדם העתידים? (צפיה בדעה במקור)
  • אביה ריש

    בסוגיה זאת יש מחלוקת בין המדע והדת. בסוגיה זאת יש מחלוקת בין המדע והדת. (צפיה בדעה במקור)
  • אוריה אדלר

    הרמב"ם קובע שהעולם הוא נברא וכדי לנטרל את הטיעון המדעי בעד הקדמות, כפי שזה מוצג ע"י אריסטו, הוא מגביל את… הרמב"ם קובע שהעולם הוא נברא וכדי לנטרל את הטיעון המדעי בעד הקדמות, כפי שזה מוצג ע"י אריסטו, הוא מגביל את השיטה המדעית לדברים שהם בארץ. כלומר, הוא משתמש בכלים מדעיים, רציונליים, לטובת הדת, ובו בעת הוא נותן לרציונליות גבולות. (צפיה בדעה במקור)
  • אביה ריש

    הדיון הדיון (צפיה בדעה במקור)
  • אוריה אדלר

    בסוגיות אלו רואים לכאורה יחס משתנה של הרמב"ם כלפי הרציונליות, מחד הוא מקבל את השיטה כאשר הוא דן בגופניות הא-ל… בסוגיות אלו רואים לכאורה יחס משתנה של הרמב"ם כלפי הרציונליות, מחד הוא מקבל את השיטה כאשר הוא דן בגופניות הא-ל אך דוחה אותה בסוגיות האחרות. ניתן לומר שהוא מקבל אותה באופן חלקי, הוא נותן גבולות לשיטה המדעית, הגבלה זו נובעת מאמירה אי רציונלית, לא הכל ניתן להבנה בשכל. (צפיה בדעה במקור)
  • מנחה

    השאלה היא האם בעצם בכל זאת מדובר ממש באלטרנטיבה רביעית לקונפליקט בין הדת והמדע או שמדובר בעצם בוריאנט בתוך העמדה הקלאסית… השאלה היא האם בעצם בכל זאת מדובר ממש באלטרנטיבה רביעית לקונפליקט בין הדת והמדע או שמדובר בעצם בוריאנט בתוך העמדה הקלאסית השלישית. כלומר - אין סתירה בין הצדדים אבל לא רק שאין סתירה אלא עצם החיכוך יש בו יתרון.   (צפיה בדעה במקור)
  • Question
    מאיר קליין

    בעיני, התיאור היה קצת מטעה: המדע הוא מקום הרציונליות, כביכול, הדת היא השדה הלא רציונלי, וממילא שייך לדבר על "תרומה… בעיני, התיאור היה קצת מטעה: המדע הוא מקום הרציונליות, כביכול, הדת היא השדה הלא רציונלי, וממילא שייך לדבר על "תרומה הדדית" המפעפעת מצד אחד של הגדר לשני. a. נראה לי שהאדם הוא יצור שיש בו את שני החלקים (עם הרבה תערובות וערפול ביניהם), והמתח ביניהם מעודד אותו לחדד את הגבול שבתוכו – או למקם אותו מחדש. b. נפק"מ: אולי אלה לא תרומות למדע ולדת כתחומי דעת (כפי שהוצג, שהדת לבדה לא יכלה להגיע לשאלות מסויימות, וכנ"ל המדע). אולי נכון יותר לדבר על סטימולציה שמקורה בתחום דעת מסויים, הגורמת לרפלקציה פנימית בתוך התחום האחר ולהגדרה שלו מחדש את עצמו באמצעות הנחותיו וכליו שלו. (ההבדל נראה לי משמעותי יותר בתוך הפילוסופיה-מדע, שלדעתי לא מקבלת אלמנטים אי רציונליים אל תוכה, אלא משרטטת את גבולות המפעל הרציונלי .) (צפיה בדעה במקור)
  • Contradict
    מאיר קליין

    הביקורת הסמויה על התעוזה לדבר על גרמי השמים בלי יכולת למדוד ובאופן שמתברר שסותר את התצפיות, היתה בעיני מעט אנכרוניסטית… הביקורת הסמויה על התעוזה לדבר על גרמי השמים בלי יכולת למדוד ובאופן שמתברר שסותר את התצפיות, היתה בעיני מעט אנכרוניסטית ובעיקר מוטה. גם היום, מדען מסיק על הלא ידוע מן הידוע, כשהוא משתמש בניתן-למדידה כדי לבסס היפותזות רציונליות המכלילות את התובנות להיקף רחב יותר של תופעות. a. מפתה לטעון, שההבדל בין השניים הוא שמסקנותיו של מדען מודרני מנוסחות באופן שיאפשר הפרכה כאשר יתברר שתופעות אחרות אינן מצייתות להיפותזה, ואילו אריסטו אינו מניח הנחות אלא מדבר בוודאות נחרצת. b. אבל זה לא מדוייק. מבחינתו הוא, אכן לא מדובר בהיפותזות אלא במסקנות מוכרחות ובלתי ניתנות לערעור. אבל אלה לא טיעונים מיתיים, והראייה – שכאשר התגלו עולמות חדשים (בשמיים ובארץ) בראשית העת החדשה, התנפצה התמונה האריסטוטלית. משמע, היא היתה ניתנת להפרכה, בניגוד למיתוסים, שניתן אולי להסבירם באופן רציונלי, אבל את תמונת העולם שהם מתארים אי אפשר להפריך. (צפיה בדעה במקור)

מקורות עיקריים