להתחברות

דת ומדע: הקונפליקט כפתרון | עמוד דיון

תקציר

דת ומדע: הקונפליקט כפתרון

תפקידם של הקונפליקטים בין הדת והמדע

העמדה השמרנית

העמדה השמרנית

ההנחות המדעיות אינן יכולות לערער על עקרונות הדת.

העמדה הרציונלית

העמדה הרציונלית

טענות הדת בתחומי הידע של המדעים אינן מתארות נכונה את המציאות האמפירית

הפרדה בין התחומים

הפרדה בין התחומים

שניהם צודקים, המדע עוסק בתיאור העובדות והדת בתיאור מוסרי-ערכי. אין האחת נוגעת בחברתה.  ראו כאן

הקונפליקט המעשיר

הקונפליקט המעשיר

העימות בין התחומים מפרה את כל אחד מהתחומים וכך כל צד נשכר מעצם המחלוקת.

סיכום

הרעיון המרכזי בהרצאה הוא כי קונפליקטים בין דת ומדע עשויים להוות פתרון ולאו דווקא בעיה. לדת ולמדע שיטות חשיבה שונות, וקונפליקטים ביניהם עשויים להוות נקודות מפגש המאפשרות תרומה הדדית בין שיטות החשיבה השונות. שיטת המדע מבוססת על החקירה האנושית כדרך לגילוי האמת, ושיטת הדת מבוססת קבלת דבר ה' בנבואה, ובמשתמע הפחתת חשיבותה של החקירה. הרעיון המרכזי הוא כי שתי הדרכים עשויות להועיל לשני הצדדים: הדת עשויה להפיק תועלת מהחקירה השכלית כולל הביקורת שבה, ואילו המדע עשוי להפיק תועלת מהפחתת חשיבותה של החקירה.
חלק א של ההרצאה יעסוק בשיטתו של הרמב"ם במורה נבוכים, המהווה דוגמא לשיטה דתית המפיקה תועלת מהשיטה המדעית (הפילוסופית), ועם זאת מפחיתה בחשיבותה של החקירה האנושית.
חלק ב יעסוק במדע המודרני, תוך התמקדות בפיסיקה, ויטען כי הפחתת חשיבותה של החקירה האנושית עשויה לתרום למדע המודרני. חלק זה יעסוק גם בקונפליקטים בני זמננו שבין דת ומדע, ובאמצעותם יבהיר את הטענה כי הקונפליקט עשוי להוות פתרון.

לסיכום, הדת מרוויחה מהדת  את החשיבה הרציונלית. הפילוסופיה מקבלת מהדת את גבולותיה.

הדיון המורחב

מקרה בוחן

x

כדי להדגים כיצד יכולים התחומים להפרות זה את זה נבחן ניתן לראות את דבריו של הרמב"ם בשלוש סוגיות בסיסיות שמעמתות את העמדה הדתית שהרמב"ם מציג עם העמדה המדעית (פילוסופית) של תקופתו

רמב"ם מול אריסטו

רמב"ם מול אריסטו

x

אריסטו והרמב"ם מסכימים שאין לו גוף, זאת בהסתמך על טיעונים מדעיים ורציונליים, הם יוצאים מתוך תצפיות ומחשבה אנושית אוטונומית ומגיעים למסקנה שלא יכול להיות לא-ל גוף. (הפניה למורה נבוכים חלק ב' פרק א').

האם לא-ל יש גוף?
Question

האם לא-ל יש גוף?

2 תגובות
  • מאיר קליין

  • אוריה אדלר

x

כיצד תיתכן לאדם בחירה אם הא-ל יודע את הצפוי להיות ובתוך זה את מעשי האדם העתידים?

ידיעה ובחירה
Question

ידיעה ובחירה

תגובה אחת
  • x

    ידיעת הא-ל היא דבר שהוא מחוץ להשגתנו, לכן הסתירה היא רק בתפיסתנו המוגבלת.

    עמדת הרמב"ם
    Answer

    עמדת הרמב"ם

x

האם העולם קדמון או נברא?

האם העולם קדמון או נברא?

האם העולם קדמון או נברא?

3 תגובות
  • x

    העולם קדמון. טיעונו רציונלי, העולם נראה כמתנהג בצורה שאינה משתנית, על כן אין להניח שאי פעם היה שינוי.

    עמדת אריסטו
    Answer

    עמדת אריסטו

  • x

    העולם נברא. טיעונו תיאולוגי, ללא בריאה לא ניתן להסביר ניסים, בחירה ושכר ועונש. הוא דוחה את טיעוניו של אריסטו במספר טיעונים, באופן כללי הוא מגביל את שיטתו המדעית ואומר שהיא לא ודאית.

    עמדת הרמב"ם
    Contradict

    עמדת הרמב"ם

  • x

    נכון שהשיטה אינה מובילה לוודאות, אך אני מעדיף לחקור ככל יכולתי ולא להשאיר דברים בלי הסברים.

    עמדת אריסטו
    Contradict

    עמדת אריסטו

x

הרמב"ם קובע שהעולם הוא נברא וכדי לנטרל את הטיעון המדעי בעד הקדמות, כפי שזה מוצג ע"י אריסטו, הוא מגביל את השיטה המדעית לדברים שהם בארץ. כלומר, הוא משתמש בכלים מדעיים, רציונליים, לטובת הדת, ובו בעת הוא נותן לרציונליות גבולות.

אוריה אדלר

2 תגובות
  • Question

    מאיר קליין

  • Answer

    אוריה אדלר

הדיון

x

בסוגיות אלו רואים לכאורה יחס משתנה של הרמב"ם כלפי הרציונליות, מחד הוא מקבל את השיטה כאשר הוא דן בגופניות הא-ל אך דוחה אותה בסוגיות האחרות. ניתן לומר שהוא מקבל אותה באופן חלקי, הוא נותן גבולות לשיטה המדעית, הגבלה זו נובעת מאמירה אי רציונלית, לא הכל ניתן להבנה בשכל.

אוריה אדלר

2 תגובות
  • x

    טיעוניו של הרמב"ם כנגד אריסטו בסוגיית הקדמות אינם טיעונים אי רציונליים אלא שימוש בכלים של המדע עצמו כדי לתת לו גבולות.

    רולי בלפר

  • x

    עצם ההגבלה של איש המדע לגבולות מסוימים יש בה מידה של יסוד אי רציונלי גם אם נעשתה ע"י טיעונים מדעיים.

    Answer

    אוריה אדלר

מנחה

Question

מאיר קליין

תגובה אחת
  • Answer

    אוריה אדלר

Contradict

מאיר קליין

תגובה אחת
  • Answer

    אוריה אדלר

ראשי פרקים

מקרה בוחן

לקריאה

הדיון

לקריאה

תגובות אחרונות

user profile image
אוריה אדלר
25.01.2016 0:28
עדיין הרמב"ם דוחה את האופציה שאנו לא מבינים כלום ביחס לקב"ה. אשאל זאת אחרת: האם היום אנחנו יכולים לקבוע בוודאות שאין לקב"ה גוף? הרי ההוכחה של הרמב"ם היא בלתי תקפה עבורנו. נראה לי שבהתאם לכלי ההוכחה והמדע שבידינו, למשל לפי התפיסה של קאנט, איננו יכולים לומר על הקב"ה דבר כי הוא מעבר לשכלנו. ממילא איננו מסוגלים כלל לעסוק בשאלת גופו. כל הוכחה שכלית על הקב"ה, גם אם רק במובן השלילי, היא יומרנית מעצם טבעה, של בן אנוש שקובע בשכלו משהו על דבר שהוא מעבר לו ללא השוואה כלל.
בנוגע לסעיף b – השאלה היא האם שיטת אריסטו הופרכה בעקבות ממצאים כלשהם או מסיבות אחרות. אם מדובר בדבר ודאי, שהוא בלתי ניתן לערעור, איך ממצאים חדשים מסוגלים לערערו? למשל: אם ריק לא יכול להתקיים, איך ממצא כלשהו יכול לקבוע שיש ריק – הרי הוא לא יכול להתקיים! בכך עוסקת ההרצאה השנייה
user profile image
אוריה אדלר
25.01.2016 0:24

האדם הוא יצור שמורכב משני החלקים – אני מסכים. התחלתי את ההרצאה בסתירה שחשתי בתוכי במהלך הלימודים בין דת ומדע, ונראה לי שלא רק אני חש זאת. בהחלט האדם הוא הבסיס גם למתח וגם לפתרון שלו.
בנוגע לסעיף – b. גם לזה אני מסכים. אם כי ההנחות והכלים של כל תחום הם דינמיים ועשויים להיות מושפעים מהתחום השני. לזה התכוונתי כשאמרתי שאין לתחום אחד לקחת יותר מדי מהתחום השני, אלא רק "במידה הראויה" – כי לכל תחום השיטה שלו.

user profile image
מאיר קליין
25.01.2016 0:22
הביקורת הסמויה על התעוזה לדבר על גרמי השמים בלי יכולת למדוד ובאופן שמתברר שסותר את התצפיות, היתה בעיני מעט אנכרוניסטית ובעיקר מוטה. גם היום, מדען מסיק על הלא ידוע מן הידוע, כשהוא משתמש בניתן-למדידה כדי לבסס היפותזות רציונליות המכלילות את התובנות להיקף רחב יותר של תופעות.
a. מפתה לטעון, שההבדל בין השניים הוא שמסקנותיו של מדען מודרני מנוסחות באופן שיאפשר הפרכה כאשר יתברר שתופעות אחרות אינן מצייתות להיפותזה, ואילו אריסטו אינו מניח הנחות אלא מדבר בוודאות נחרצת.

b. אבל זה לא מדוייק. מבחינתו הוא, אכן לא מדובר בהיפותזות אלא במסקנות מוכרחות ובלתי ניתנות לערעור. אבל אלה לא טיעונים מיתיים, והראייה – שכאשר התגלו עולמות חדשים (בשמיים ובארץ) בראשית העת החדשה, התנפצה התמונה האריסטוטלית. משמע, היא היתה ניתנת להפרכה, בניגוד למיתוסים, שניתן אולי להסבירם באופן רציונלי, אבל את תמונת העולם שהם מתארים אי אפשר להפריך.

user profile image
מאיר קליין
25.01.2016 0:16
בעיני, התיאור היה קצת מטעה: המדע הוא מקום הרציונליות, כביכול, הדת היא השדה הלא רציונלי, וממילא שייך לדבר על "תרומה הדדית" המפעפעת מצד אחד של הגדר לשני.
a. נראה לי שהאדם הוא יצור שיש בו את שני החלקים (עם הרבה תערובות וערפול ביניהם), והמתח ביניהם מעודד אותו לחדד את הגבול שבתוכו – או למקם אותו מחדש.
b. נפק"מ: אולי אלה לא תרומות למדע ולדת כתחומי דעת (כפי שהוצג, שהדת לבדה לא יכלה להגיע לשאלות מסויימות, וכנ"ל המדע). אולי נכון יותר לדבר על סטימולציה שמקורה בתחום דעת מסויים, הגורמת לרפלקציה פנימית בתוך התחום האחר ולהגדרה שלו מחדש את עצמו באמצעות הנחותיו וכליו שלו.
(ההבדל נראה לי משמעותי יותר בתוך הפילוסופיה-מדע, שלדעתי לא מקבלת אלמנטים אי רציונליים אל תוכה, אלא משרטטת את גבולות המפעל הרציונלי .)

מקורות אחרונים

חברי בית המדרש