בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית
גזר ר”ט מעשר עני וגזר ר”א בן עזריה מעשר שני
א”ר ישמעאל אלעזר בן עזריה
עליך ראיה ללמד שאתה מחמיר שכל המחמיר עליו ראיה ללמד
אמר לו ר”א בן עזריה ישמעאל אחי
אני לא שניתי מסדר השנים טרפון אחי שינה ועליו ראיה ללמד
השיב ר”ט מצרים ח”ל (=חוץ לארץ) עמון ומואב ח”ל
מה מצרים מעשר עני בשביעית אף עמון ומואב מעשר עני בשביעית
השיב ר”א בן עזריה בבל ח”ל עמון ומואב ח”ל
מה בבל מעשר שני בשביעית אף עמון ומואב מעשר שני בשביעית
אמר ר”ט מצרים שהיא קרובה עשאוה מעשר עני שיהיו עניי ישראל נסמכים עליה בשביעית
אף עמון ומואב שהם קרובים נעשים מעשר עני שיהיו עניי ישראל נסמכים עליהם בשביעית
אמר לו ר”א בן עזריה הרי אתה כמהנן ממון ואין אתה אלא כמפסיד נפשות,
קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר שנאמר:
(מלאכי ג’) “היקבע אדם אלהים כי אתם קובעים אותי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה”
[השיב רבי טרפון…]
א”ר יהושע הריני כמשיב על טרפון אחי אבל לא לענין דבריו
מצרים מעשה חדש ובבל מעשה ישן
והנדון שלפנינו מעשה חדש ידון מעשה חדש ממעשה חדש
ואל ידון מעשה חדש ממעשה ישן
מצרים מעשה זקנים ובבל מעשה נביאים
והנדון שלפנינו מעשה זקנים ידון מעשה זקנים ממעשה זקנים
ואל ידון מעשה זקנים ממעשה נביאים
נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית
וכשבא ר’ יוסי בן דורמסקית אצל רבי אליעזר בלוד
אמר לו מה חדוש היה לכם בבית המדרש היום
אמר לו נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית
בכה רבי אליעזר ואמר:
(תהלים כה) “סוד ה’ ליראיו ובריתו להודיעם”
צא ואמור להם אל תחושו למנינכם
מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני
שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית:
למשנה , ברטנורא ותו”י ראו כאן
