הנחה מוסמכת מאריסטו, ומכל מי שנתפלסף, כי הדבר הפשוט לא יתכן שיתחייב ממנו כי אם פשוט אחד ואם היה הדבר מורכב, יתחייבו ממנו דברים כמספר מה שיש בו מן הפשוטים אשר הורכב מהן…
כי זה שאמר אריסטו כי השכל הראשון סיבה לשני, והשני סיבת השלישי, וכך אפילו נדרגם לאלפים, השכל האחרון מהם פשוט הוא בלי ספק, ומאין אם כן נמצאת ההרכבה המצויה בכל הנמצאים הללו על דרך החיוב כפי שחושב אריסטו?
(חלק שני פרק כב)
מו"נ, חלק שני, פרק י"ז.
