צריך אם כן לשאול אותו (את אריסטו) ולומר לו, כיון שזה חומר משותף לכל הגלגלים, כבר נתייחד כל נושא מהם בצורה מסוימת זולת האחר, מי הוא מייחד הנושאים הללו ומעתדם לקבלת צורות שונות? והאם יש שם אחר הגלגל דבר אחר לייחס לו הייחוד הזה בלתי ה’ יתהדר ויתרומם?
הנני מעירך על עומק חדירת אריסטו והשגתו המפליאה, והיאך דחקתו קושיא זו בלי ספק, ורצה לצאת ממנה בדברים שאין המציאות מסייעת לו עליהם, ואף על פי שלא הזכיר קושיא זו, אבל נראה לי מדבריו שהוא רוצה להסדיר לנו מציאות הגלגלים, כמו שהסדיר לנו מה שתחת הגלגל, כדי שיהא הכל על דרך החיוב הטבעי לא מצד כוונת מכוון איך שרצה, וייחוד מייחד על איזה אופן שחפץ.
ולא הצליח בכך ולא יצליח לעולם, כי הוא חושב לתת סיבה למה שהגלגל נע מן המזרח ולא נע מן המערב, ורצה לתת סיבה למה שמקצתן מהירי תנועה ומקצתן אטיים, ושזה חיובי לסדר תנוחתן מן הגלגל העליון. ורצה ליתן טעם למה שכל כוכב מן השבעה יש לו מספר גלגלים, וכל המספר הגדול הזה בגלגל אחד, כל זה רצה לתת את סיבותיו כדי שיסדיר לנו את הדבר סדר טבעי על דרך החיוב.
אלא שלא הצליח במאומה מזה, לפי שכל מה שבאר לנו ממה שלמטה מגלגל הירח, הולך לפי סדר המתאים למציאות, וסיבותיו ברורות, ונתאפשר לומר בו שהוא על דרך החיוב מתנועת הגלגל ומכוחותיו, אבל כל מה שהזכיר בענייני הגלגל לא נתן סיבה ברורה בכך, ולא הוליך את הדבר בו לפי סדר אשר יהא אפשר לטעון בו החיוב, לפי שאנו רואים את הגלגלים יש מהם שמהיר התנועה מעל אטי התנועה, ומהם שאטי התנועה מעל מהיר התנועה, ומהן שתנועותיהן שוות אף על פי שהן זה מעל זה, ודברים אחרים חמורים מאוד ביחס לבחינת הויית הדברים על דרך החיוב.
כללו של דבר, שאריסטו בלי ספק לפי שידע חולשת דבריו בסיבות דברים הללו ומתן עילותיהן, הקדים לפני שהתחיל במחקרים אלה דברים וזה לשונו, אמר:
“רוצים אנו עתה לחקור על שתי שאלות חקירה מספקת, כי מן הראוי שנחקור עליהן ונאמר בהן כפי השגת שכלנו וידיעתו והשקפתנו, אלא שאין ראוי לשום אדם לראות את זה מצדנו חוצפה והעזה, אלא ראוי שיתפלא על חריצותנו בפילוסופיה וחשקנו בה, וכל עת שחקרנו השאלות הגדולות החשובות והתגברנו על פתרונן אפילו באופן חלקי שהוא מבוסס, ראוי לשומע שתוסיף שמחתו וייחדה”. זהו נוסח דבריו.
(חלק שני פרק יט)
מו"נ, חלק שני, פרק י"ז.
