ואשר אני אומר שכל מה שנכשלו בו כולם, סיבתו מפני שעשו בין ידיעתנו וידיעתו יתעלה יחס,
ורואה כל כת בדברים הנמנעים בידיעתנו, ומדמים כי כך מתחייב בידיעתו, או יקשה עליו הדבר.
וראוי מאוד להוכיח את הפילוסופים בשאלה זו יותר על כל אדם,
כי הם אשר הוכיחו כי עצמו יתעלה אין בו רבוי, ואין לו תואר מחוץ לעצמו,
אלא ידיעתו הוא,והוא ידיעתו.
והם אשר הוכיחו כי תקצרנה דעותינו מלהשיג אמיתת עצמותו כפי שהיא כמו שביארנו.
והיאך חשבו שישיגו ידיעתו, וידיעתו אינה דבר מחוץ לעצמותו?
אלא אותו קוצר היכולת עצמו אשר תקצרנה דעותינו מלהשיג עצמותו,
הוא הקוצר מלהשיג ידיעתו את הדברים היאך היא,
ואין אותה הידיעה מסוג ידיעתנו שנקיש אליה, אלא דבר נבדל בתכלית ההבדל.
(חלק שלישי, פרק כ)
מו"נ, חלק שני, פרק י"ז.
