דע, שאין בריחתנו מלסבור קדמות העולם מחמת הכתוב אשר נאמר בתורה שהעולם מחודש,
לפי שאין הכתובים המורים על חידוש העולם, יותר מן הכתובים המורים על היות האלוה גוף.
וגם אין דרכי הביאור נעולים בפנינו ולא נמנעים ממנו בעניין חידוש העולם.
אלא יכולים היינו לבאר אותם כדרך שעשינו בשלילת הגשמות, ויתכן שזה היה יותר קל בהרבה,
והייתה לנו יכולת רבה לבאר אותם הכתובים ונקיים קדמות העולם,
כדרך שביארנו הכתובים ושללנו היותו יתעלה גוף.
ואשר הביא אותנו שלא נעשה כן ולא נסבור כן הם שתי סיבות:
האחת כי זה שאין האלוה גוף- הוכח, וחובה בהחלט לבאר כל מה שפשטו נגד ההוכחה ויוודע שיש לו
ביאור בהחלט.
וקדמות העולם לא הוכחה, ולכן אין ראוי לדחות את הכתובים ולבארם למען הכרעת
השקפה אשר אפשר להכריע הפכה בסוגי הכרעה רבים. זוהי סיבה אחת.
והסיבה השניה כי סברתנו שאין האלוה גוף, אינו סותר לנו מאומה מיסודות התורה,
ואינו מכחיש דברי שום נביא, ואין בו אלא מה שמדמים הסכלים שיש בכך נגד הכתוב ואינו נגדו כמו שביארנו,
אלא הוא כוונת הכתוב.
(חלק שני פרק כה)
מו"נ, חלק שני, פרק י"ז.
