אין מבטלין איסור לכתחלה.
ואפילו נפל לתוך היתר שאין בו שיעור לבטלו, אין מוסיפין עליו היתר כדי לבטלו.
עבר וביטלו, או שריבה עליו, אם בשוגג, מותר.
ואם במזיד, אסור למבטל עצמו, אם הוא שלו, וכן למי שנתבטל בשבילו.
ואסורים למכרו גם כן לישראל אחר, שלא יהנו ממה שבטלו (ארוך כלל כ”ד). ולשאר כל אדם, מותר.