שכחום וחזרו ויסדום

הדיון

• מיכאל ברמץ

  שיוך או הגיון

  שיוך או הגיון

  (צפיה בדעה במקור)

• ריקרדו גנז

  יש לי קושי בהפרדה בין מודל ההגיון למודל השיוך . כל חלוקה לפי  קבוצות, מחייבת שימוש בהגיון כלשהוא. יש לי קושי בהפרדה בין מודל ההגיון למודל השיוך . כל חלוקה לפי  קבוצות, מחייבת שימוש בהגיון כלשהוא. (צפיה בדעה במקור)

• מיכאל ברמץ

  טכנולוגיות של תורת האינפורמציה

  טכנולוגיות של תורת האינפורמציה

  (צפיה בדעה במקור)

• דוד גדליה

  מבחינת תורת האינפורמציה יש כאן שתי אפשרויות להבין את שלושת הגישות שמשנה : א. טכנולוגיות שונות: למשל,  מודל של 'הבנת…

  מבחינת תורת האינפורמציה יש כאן שתי אפשרויות להבין את שלושת הגישות שמשנה :

  א. טכנולוגיות שונות: למשל,  מודל של 'הבנת משמעות', ומודל של 'שיוך לקבוצות', המודל הראשון מעולם הסמיוטיקה, והמודל השני מעולם הסטטיסטי,והדעות במשנה נעה ממודל למודל. ב. טכנולוגיה אחת מאותו מודל של אינפורמציה : ואז להגדיר 'משמעות' יחסית ו"שיוך לקבוצות יחסית"  לאינפורמציה ואז התנועה במשנה אינה תנועה ממודל למודל, אלא פיתוח של אותה מודל.

  (צפיה בדעה במקור)

• אפי פרידמן

  אם ההכרעה תהיה שאנו במסע חיפוש היסטורי (עמדת ריקרדו ) לא ניתן להתמודד עם טיעון לוגי או צורני שהרי איננו יודעים את… אם ההכרעה תהיה שאנו במסע חיפוש היסטורי (עמדת ריקרדו ) לא ניתן להתמודד עם טיעון לוגי או צורני שהרי איננו יודעים את מניעי  הגוזרים? האם רק הצורה החיצונית של הגזירה ושייכותה לשכבה סוציוגראפית יכולות להכריע לבדן ושמא נתוני תוכן השפיעו לכיוון אחר? לפיכך  רק שילוב של שני הכלים לקרב אותנו, לאמת ההיסטורית. (צפיה בדעה במקור)

• מיכאל ברמץ

  הקבלה ל Deep-learning

  הקבלה ל Deep-learning

  (צפיה בדעה במקור)

• דוד גדליה

  הדיון הזה מזכיר לי דיון דומה בעולם של Deep-learning. הטענה של אלו הדוגלים בלימוד-עמוק היא שהמערכת פועלת על אלמנטים הכי… הדיון הזה מזכיר לי דיון דומה בעולם של Deep-learning. הטענה של אלו הדוגלים בלימוד-עמוק היא שהמערכת פועלת על אלמנטים הכי בסיסים ולבד עושה תיחום בקטגוריות על בסיס למידה , כלומר יצרית ושימוש באינפורמציה זה לעומת אלו הפועלים בשתי שלבים, שלב ראשון מגדירים מאפיינים features של האובייקטים (כלומר לא ברמה פרטנית של אלמנטים אלא רמה גבוהה יותר של אובייקט) ורק אחרי הגדרת המאפיינים מפעילים מערכת למידה כדי ליצור תיחום בין קבוצות. וזה לעומת מערכת מומחיות expert systems שבו מתשאלים את המומחה ומגדירים לא רק את המאפיינים אבל גם את היחס בין המאפיינים. לשיטתי כולם וגם הרב שבתאי משתמשים באותה טכניקה, ההבדל בין השיטות היא כמות האינפורמציה הנצברות קודם ההחלטה לשייך לקבוצה. בזה אני מסכים עם ריקרדו שלמידה היא שלמידה. וכל למידה יש בה שלושה שלבים: צברת נתונים, יצירת אינפורמציה, וחילוק לקבוצות ההבדלים הם בכמות הנתונים ועמלות היצירה של אינפורמציה קודם ההחלטה. (צפיה בדעה במקור)

• מיכאל ברמץ

  דעת רבי יהושע, שיוך לקבוצות

  דעת רבי יהושע, שיוך לקבוצות

  (צפיה בדעה במקור)

• רולי בלפר

  דרך אחרת לאפיין את הבעיה שנידונה במפגש היא שאלת "מה עלינו לעשות עכשיו". רוצה לומר: עסקינן בהסקה לגבי הדין במצב…

  דרך אחרת לאפיין את הבעיה שנידונה במפגש היא שאלת "מה עלינו לעשות עכשיו". רוצה לומר: עסקינן בהסקה לגבי הדין במצב מסויים שכשלעצמו אינו מוגדר והדמיון בינו לבין מצבים אחרים אינו עוזר לנו להכריע . במקרה הזה הדמיון הדו צדדי למיקומים השונים מביא את ר' יהושע לפעולה יצירתית של חשיבה מחוץ לקופסת הדמיון עצמה ולבדיקת המטה-כלל של איך מייצרים דמיון בין מצב למצב, בלי קשר לתוכן של הדמיון. הרב הציע להעריך את דברי ר"י מנק' מבט של תורת האינפורמציה וסטטיסטיקה.

  כלומר: מבחינת הכלים שהרב שבתי מציע, יצירת הקבוצות שבתוך כל אחת מהן הlikelihood לרלוונטיות הדדית היא גבוהה באופן מובהק מאשר כלפי חוץ (בתרמודינמיקה זה ייקרא העיקרון הארגודי) כך שאפשר להפריד בין מעשה ישן ומכעשה חדש, בין מעשה נביאים ומעשה זקנים.

  האופן בו אנו לומדים זאת אינו עוסק בתוכן (ההבדל בין תקופות היסטוריות, בין סמכויות זקנים ונבירים, ההבדל ההיררכי בין דברי תורה לד' סופרים) אלא בכל נסיון שלנו למצא קשר בין דברים אנחנו מניחים במובלא את הרלוונטיות הגבוהה יותר ביניהם מאשר בין האחד לתחום זר לחלוטין. אפיללו אם אנחנו משוכנעים שאנחנו מחפשים סיבה תוכנית לקשר ביניהם - יש תנאי בלתי נראה ומקדים שמאפשר את מתיחת הקשר הזה.

  (צפיה בדעה במקור)

• מיכאל ברמץ

  דעת ר' יהושע, תורת האנפורמציה

  דעת ר' יהושע, תורת האנפורמציה

  (צפיה בדעה במקור)

• 

  יונתן כריש

  קושיה על דברי רולי בלפר אבל האם באמת אפשר להחיל את זה פה? הרי פה אין עיסוק בתחביר אלא בקריטריונים בדבר… קושיה על דברי רולי בלפר אבל האם באמת אפשר להחיל את זה פה? הרי פה אין עיסוק בתחביר אלא בקריטריונים בדבר תקופת הגזירה או זהות הגוזר. ביתר פירוט, אם אני מבין נכון השימוש בהשוואה בין מסרים בתורת האינפורמציה עובד כך: השולח מעביר מסר מספר פעמים, המסרים המועברים משובשים לא פעם בגלל בעיות כאלה ואחרות. על מנת להבין כשורה את המסר המקורי, מקבל המסר משווה את כל המסרים שהוא קיבל, אות אחרי אות. כאשר הוא נתקל במקום בו אין זהות בין כל המסרים, הוא מכריע על פי הרוב, מתוך ההנחה שלרוב לא נופל שיבוש, ודאי לא אותו שיבוש באופן עקבי. איך טכניקה זו יכולה לשמש את הפוסק ששואל מה עליו לעשות? (צפיה בדעה במקור)