להתחברות

פתיחה

יש להשתמש  בהגיון שמאחורי העמדה

יש להשתמש בהגיון שמאחורי העמדה

הפוסק שעומד בפני הכרעה הלכתית צריך לנסות ולהתחקות אחר ההיגיון של המחוקק

 

דעה זו משתקפת במחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' טרפון
ששניהם מנסים לבחון את לוגיקה
שעומדת מאחורי ההלכות הידועות בבבל ומצרים לגבי השאלה
מה מפרישים בשנת שמיטה בעמון ומואב (שבה אבדה המסורת).

מהי הלוגיקה הרלוונטית בעמון ומואב   ,
האם להשוות לבבל שבה הפרישו מעשר שני (ר' אלעזר בן עזריה )
שההגיון העומד מאחוריה הוא שזו ההפרשה השגורה יותר (ברב השנים מפרישין מעשר שני )
או להשוות למצרים שבה הפרישו מעשר עני (ר' טרפון)
כשההגיון העומד מאחוריה הוא שהיא קרובה לארץ ישראל
ועניי ישראל נזקקים לה (וכך גם בעמון ומואב הקרובה)

יש להסתמך על תקדימים

יש להסתמך על תקדימים

על הפוסק לחפש תקדימים הלכתיים ולראות לאילו מן התקדימים הכי דומה הבעיה שלפניו או בלשון התלמודית : דימוי מלתא למלתא

זו דרכו של ר' יהשע בסוגיה לגבי הפרשת המעשרות בשנת שמיטה בעמון ומואב.

גם הוא בוחן את המציאות של בבל (מעשר שני) בהשוואה למצרים (מעשר עני).

בשורה התחתונה הוא מסכים עם ר' טרפון שפסק לנהוג כמו במצרים . אלא שהוא הולך בדרך אחרת של הנמקה .

הוא איננו מנסה לשחזר את הלוגיקה של הגזירה אלא את התקדימים עצמם : מכיוון שמצרים היא גם מעשה זקנים (הסנהדרין) והיא גם מעשה חדש (גזירה שנוצרה מאוחר יותר) כך גם עמון  ומואב. ולכן הוא מסיק שבעמון ומואב חל מעשר עני כמו שהיה במצרים

יש להסתמך על מסורת בלבד

יש להסתמך על מסורת בלבד

הפוסק צריך לחתור ולמצוא מסורת ברורה בעניין זה

בסוגיה שלפנינו העמדה הזו מובעת בדברי ר' אליעזר , שהיתה לו מסורת מר' יוחנן בן זכאי ששמע מרבו וכו' – עד להלכה למשה מסיני שההלכה היא שמפרישים מעשר עני בעמון ומואב .
טענתו של ר' אליעזר הייתה ,  שאין ערך להכרעה שנעשתה בבית הדין שבו הוכרע כדברי ר' טרפון ור' יהשע שפסקו שעמון ומואב נוהגים מעשר עני שאותו למדו מהמנהג במצרים (אמנם מדרכי לימוד שונים) ולמרות שהוא מסכים עם התוצאה הוא חולק על דרכי ההיקש השונים . .

 

הערה: עמדתו של ר' אליעזר תואמת את תאורו במסכת אבות כמי שהוא בור סוד שאינו מאבד אף טיפה. ומענינת שם המחלוקת – האם בגלל היותו בור סוד הוא מכריע את כל תלמידי ר' יוחנן בן זכאי או לחלופין דווקא אלעזר בן ערך המתואר כמעיין המתגבר (כלומר מחדש מתוך הלימוד ) יכריע את כל החכמים כולל את ר' אליעזר

sources

סיכום

 שלש דרכים לשחזור מסורת שאבדה

הסוגיה התלמודית  דרכה אנו לומדים על המתודות השונות היא  המחלוקת שבמשנה במסכת ידיים .
הנושא כאן הוא הפרשת תרומות ומעשרות בשנת השמיטה בעמון ומואב . מבחינה עובדתית היה ידוע שבבל נהגו להפריש מעשר שני ואילו במצרים מעשר עני .
בתחילת המשנה ישנה מחלוקת בין ר' אלעזר לר' טרפון המנסים לבחון את הלוגיקה העומדת מאחורי ההלכות שנפסקו במצרים ובבל ולגזור את ההלכה לעמון ומואב על פי ההגיון הזה. לעומתם ר' יהשע הולך בדרך אחרת שבה הוא מחפש את התקדימים המתאימים לא על פי ההגיון שמאחורי הגזרה אלא בדרך שבה נוצרו התקדימים . לעומתם טוען ר' אליעזר , שהמסורת (שהייתה קיימת בידיו) היא זו שצריכה לקבוע.

הדיון

  • מיכאל ברמץ

    שיוך או הגיון

    שיוך או הגיון

    (צפיה בדעה במקור)
  • ריקרדו גנז

    יש לי קושי בהפרדה בין מודל ההגיון למודל השיוך . כל חלוקה לפי  קבוצות, מחייבת שימוש בהגיון כלשהוא. יש לי קושי בהפרדה בין מודל ההגיון למודל השיוך . כל חלוקה לפי  קבוצות, מחייבת שימוש בהגיון כלשהוא. (צפיה בדעה במקור)
  • מיכאל ברמץ

    טכנולוגיות של תורת האינפורמציה

    טכנולוגיות של תורת האינפורמציה

    (צפיה בדעה במקור)
  • דוד גדליה

    מבחינת תורת האינפורמציה יש כאן שתי אפשרויות להבין את שלושת הגישות שמשנה : א. טכנולוגיות שונות: למשל,  מודל של 'הבנת…

    מבחינת תורת האינפורמציה יש כאן שתי אפשרויות להבין את שלושת הגישות שמשנה :

    א. טכנולוגיות שונות: למשל,  מודל של 'הבנת משמעות', ומודל של 'שיוך לקבוצות', המודל הראשון מעולם הסמיוטיקה, והמודל השני מעולם הסטטיסטי,והדעות במשנה נעה ממודל למודל. ב. טכנולוגיה אחת מאותו מודל של אינפורמציה : ואז להגדיר 'משמעות' יחסית ו"שיוך לקבוצות יחסית"  לאינפורמציה ואז התנועה במשנה אינה תנועה ממודל למודל, אלא פיתוח של אותה מודל.

    (צפיה בדעה במקור)
  • אפי פרידמן

    אם ההכרעה תהיה שאנו במסע חיפוש היסטורי (עמדת ריקרדו ) לא ניתן להתמודד עם טיעון לוגי או צורני שהרי איננו יודעים את… אם ההכרעה תהיה שאנו במסע חיפוש היסטורי (עמדת ריקרדו ) לא ניתן להתמודד עם טיעון לוגי או צורני שהרי איננו יודעים את מניעי  הגוזרים? האם רק הצורה החיצונית של הגזירה ושייכותה לשכבה סוציוגראפית יכולות להכריע לבדן ושמא נתוני תוכן השפיעו לכיוון אחר? לפיכך  רק שילוב של שני הכלים לקרב אותנו, לאמת ההיסטורית. (צפיה בדעה במקור)
  • מיכאל ברמץ

    הקבלה ל Deep-learning

    הקבלה ל Deep-learning

    (צפיה בדעה במקור)
  • דוד גדליה

    הדיון הזה מזכיר לי דיון דומה בעולם של Deep-learning. הטענה של אלו הדוגלים בלימוד-עמוק היא שהמערכת פועלת על אלמנטים הכי… הדיון הזה מזכיר לי דיון דומה בעולם של Deep-learning. הטענה של אלו הדוגלים בלימוד-עמוק היא שהמערכת פועלת על אלמנטים הכי בסיסים ולבד עושה תיחום בקטגוריות על בסיס למידה , כלומר יצרית ושימוש באינפורמציה זה לעומת אלו הפועלים בשתי שלבים, שלב ראשון מגדירים מאפיינים features של האובייקטים (כלומר לא ברמה פרטנית של אלמנטים אלא רמה גבוהה יותר של אובייקט) ורק אחרי הגדרת המאפיינים מפעילים מערכת למידה כדי ליצור תיחום בין קבוצות. וזה לעומת מערכת מומחיות expert systems שבו מתשאלים את המומחה ומגדירים לא רק את המאפיינים אבל גם את היחס בין המאפיינים. לשיטתי כולם וגם הרב שבתאי משתמשים באותה טכניקה, ההבדל בין השיטות היא כמות האינפורמציה הנצברות קודם ההחלטה לשייך לקבוצה. בזה אני מסכים עם ריקרדו שלמידה היא שלמידה. וכל למידה יש בה שלושה שלבים: צברת נתונים, יצירת אינפורמציה, וחילוק לקבוצות ההבדלים הם בכמות הנתונים ועמלות היצירה של אינפורמציה קודם ההחלטה. (צפיה בדעה במקור)
  • מיכאל ברמץ

    דעת רבי יהושע, שיוך לקבוצות

    דעת רבי יהושע, שיוך לקבוצות

    (צפיה בדעה במקור)
  • רולי בלפר

    דרך אחרת לאפיין את הבעיה שנידונה במפגש היא שאלת "מה עלינו לעשות עכשיו". רוצה לומר: עסקינן בהסקה לגבי הדין במצב…

    דרך אחרת לאפיין את הבעיה שנידונה במפגש היא שאלת "מה עלינו לעשות עכשיו". רוצה לומר: עסקינן בהסקה לגבי הדין במצב מסויים שכשלעצמו אינו מוגדר והדמיון בינו לבין מצבים אחרים אינו עוזר לנו להכריע . במקרה הזה הדמיון הדו צדדי למיקומים השונים מביא את ר' יהושע לפעולה יצירתית של חשיבה מחוץ לקופסת הדמיון עצמה ולבדיקת המטה-כלל של איך מייצרים דמיון בין מצב למצב, בלי קשר לתוכן של הדמיון. הרב הציע להעריך את דברי ר"י מנק' מבט של תורת האינפורמציה וסטטיסטיקה.

    כלומר: מבחינת הכלים שהרב שבתי מציע, יצירת הקבוצות שבתוך כל אחת מהן הlikelihood לרלוונטיות הדדית היא גבוהה באופן מובהק מאשר כלפי חוץ (בתרמודינמיקה זה ייקרא העיקרון הארגודי) כך שאפשר להפריד בין מעשה ישן ומכעשה חדש, בין מעשה נביאים ומעשה זקנים.

    האופן בו אנו לומדים זאת אינו עוסק בתוכן (ההבדל בין תקופות היסטוריות, בין סמכויות זקנים ונבירים, ההבדל ההיררכי בין דברי תורה לד' סופרים) אלא בכל נסיון שלנו למצא קשר בין דברים אנחנו מניחים במובלא את הרלוונטיות הגבוהה יותר ביניהם מאשר בין האחד לתחום זר לחלוטין. אפיללו אם אנחנו משוכנעים שאנחנו מחפשים סיבה תוכנית לקשר ביניהם - יש תנאי בלתי נראה ומקדים שמאפשר את מתיחת הקשר הזה.

    (צפיה בדעה במקור)
  • מיכאל ברמץ

    דעת ר' יהושע, תורת האנפורמציה

    דעת ר' יהושע, תורת האנפורמציה

    (צפיה בדעה במקור)
  • Question
    יונתן כריש

    קושיה על דברי רולי בלפר אבל האם באמת אפשר להחיל את זה פה? הרי פה אין עיסוק בתחביר אלא בקריטריונים בדבר… קושיה על דברי רולי בלפר אבל האם באמת אפשר להחיל את זה פה? הרי פה אין עיסוק בתחביר אלא בקריטריונים בדבר תקופת הגזירה או זהות הגוזר. ביתר פירוט, אם אני מבין נכון השימוש בהשוואה בין מסרים בתורת האינפורמציה עובד כך: השולח מעביר מסר מספר פעמים, המסרים המועברים משובשים לא פעם בגלל בעיות כאלה ואחרות. על מנת להבין כשורה את המסר המקורי, מקבל המסר משווה את כל המסרים שהוא קיבל, אות אחרי אות. כאשר הוא נתקל במקום בו אין זהות בין כל המסרים, הוא מכריע על פי הרוב, מתוך ההנחה שלרוב לא נופל שיבוש, ודאי לא אותו שיבוש באופן עקבי. איך טכניקה זו יכולה לשמש את הפוסק ששואל מה עליו לעשות? (צפיה בדעה במקור)

מקורות עיקריים