הרזולוציה הגבוהה שהטכנולוגיה מקנה, מרחיבה את גבולות הידע שלנו על העולם ושוברת את גבולות ההסתכלות שלנו. לכן, נכון יותר להתבסס על הרזולוציה והכוח החישובי שהטכנולוגיה מביאה עימה מאשר על החוויה האנושית שהינה מוגבלת.
ישנה ראיה וידיעה טבעיות אותן אנו מכירים מחיי היום יום אך אלה גם משתנים בהתאם לטכנולוגיות בהן נעשה שימוש. ניתוח של האופי המדעי והטכנולוגי של אמצעי איחזור המידע חושף אם אנחנו ראינו או לא. הראיה הנכונה היא זו של האדם ללא כלי העזר החורגים מיכולותיו הטבעיות
החוויה האנושית הכוללת את החושים ועיבוד המידע לכדי ידיעה – הינה בעלת משקל שווה או אפילו גדול יותר מחישובים מתמטיים ותשובות שמספקים פיתוחים טכנולוגיים
הפיתוחים הטכנולוגיים במאה השנים האחרונות יצרו סטנדרט חדש של היכרות עם עולם הטבע, על תבניותיו ודפוסי התנהלותו. פיתוחם של מיקרוסקופים בעלי כושר הפרדה הולך וגדל, למשל, מאפשר לנו לראות במו עינינו רכיבים קטנים יותר ויותר בגוף החי, וללמוד אודות התנהלותם של אברונים ואורגניזמים שלפני כן היו בגדר תיאוריה בלבד. אף מעבר לכך, טכנולוגיות מתפתחות של דימות ומיקרוסקופיה חושפות עולמות שאינם נגישים באף רמה של הגדלה רגילה.
בהתבסס על טכנולוגיות מסוג זה, כמו גם הסתמכות הולכת וגדלה על חישובים מתמטיים ועיבוד תמונה, עולה השאלה: מהו מקומה של החוויה האנושית בקביעתם של חוקים? האם עלינו להסתמך על המתמטיקה והגילויים שהמדע מספק או שמא על החוויה החושית-תפיסתית הטבעית על כל מגבלותיה? שאלה הקשורה לכך היא באופי של אותם חושים – האם הטבעיות שלהם היא דבר קבוע אליו יש לשאוף כשמגדירים את יכולת הידיעה ה"סטנדרטית"?
