כפי שניתן ללמוד מההלכות הנוגעות לברכת הלבנה, חווית הראייה האנושית משחקת תפקיד מרכזי בהלכה, ומשקלה  גדול משל הידע שמצטבר בעקבות פיתוחים טכנולוגיים וחישובים מתמטיים. ההלכה מניחה את החוויה האנושית, מוגבלת ככל שתהיה, במרכז תהליכי קבלת ההחלטות, וטכנולוגיות השוברות את גבולות התפיסה הקודמים יכולות לשמש את האדם רק על מנת לאשש דברים שכבר תפס בחושיו שלו.

טכנולוגיות של סופר-רזולוציה מייצרות תמונות אופטיות שלא קיימות במציאות, ושלא ניתן לראות באמצעות העין האנושית. באמצעות פיתוחים כאלו ניתן לחולל שינויים רדיקליים בצורה שאנו מבינים ותופסים את המציאות, ועלינו להסתמך על הידע הנצבר בשיטות אלו כדי לעדכן את הבנת המציאות שלנו.