שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו,
מעלה גדולה שאין למעלה ממנה
-זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה
כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול,
ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך.
פחות מזה הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח,
שהרי זו מצוה לשמה, כגון לשכת חשאים שהיתה במקדש,
שהיו הצדיקים נותנין בה בחשאי והעניים בני טובים מתפרנסין ממנה בחשאי,
וקרוב לזה הנותן לתוך קופה של צדקה,
ולא יתן אדם לתוך קופה של צדקה אלא אם כן יודע שהממונה נאמן וחכם ויודע להנהיג כשורה כר' חנניה בן תרדיון.
{משנה תורה לרמב"ם מתנות עניים י, ז-ח }