שותפות – אוסף של יחידים – הכוח של כל אחד מהחברים הוא יחסי לחלקו בשותפות.
ציבור – קהל. במצב זה יש סמכות כפולה, מחד לחשובי העיר, הנהגת העיר, יש את הסמכות להחליט החלטות אך מאידך הם יכולים להיות מוכרעים ע”י הציבור שמתנהג כאוסף של פריטים.
מלכות. – יש למלכות סמכויות שהן מעבר לסמכויות של הקבוצה.
נראה שאפשר להקביל את הציבוריות על רמותיה לדיני תערובות. גם שם ראינו שיש שלושה מצבים:
ננסה להתחקות אחר הלך המחשבה של הלכה זו, חתיכת בשר חשובה ואסורה נתערבה באחרות, הרי תערובת זו כולה אסורה, וכל חלקיה אסורים, שכן נפל אליה דבר איסור שלא בטל ברוב. כעת נפל מתערובת זו אל תערובת אחרת, הרי גם תערובת זו, על כל חלקיה אסורים, בדיוק מאותה סיבה, ומאידך כתוב בהמשך שהיא בטילה ברוב לעניין זה שכאשר נופל פרט מהתערובת השנייה אל תערובת שלישית, אזי אנו אומרים שהתערובת מותרת. כלומר, אל התערובת הראשונה אנו מתייחסים כאוסף של פרטים, אל התערובת השלישית אנו מתייחסים כקבוצה שמקבלת את דין הרוב, ואילו אל הקבוצה השנייה אנו מתייחסים מצד אחד כאוסף של פרטים שהרי כולה אסורה ומאידך כקבוצה שמקבלת את דין ההיתר של הרוב שכן פרט הפורש ממנה לקבוצה אחרת הרי הוא לא אוסר.
Last Posts
נראה שאפשר להקביל את הציבוריות על רמותיה לדיני תערובות. גם שם ראינו שיש שלושה מצבים:
כלומר, אל התערובת הראשונה אנו מתייחסים כאוסף של פרטים, אל התערובת השלישית אנו מתייחסים כקבוצה שמקבלת את דין הרוב, ואילו אל הקבוצה השנייה אנו מתייחסים מצד אחד כאוסף של פרטים שהרי כולה אסורה ומאידך כקבוצה שמקבלת את דין ההיתר של הרוב שכן פרט הפורש ממנה לקבוצה אחרת הרי הוא לא אוסר.
Last Sources
שולחן ערוך יורה דעה קי”ח
ש”ך ס”ק כב-כד
שולחן ערוך יורה דעה קי”ד
Members
Editor