Login

Resources

חזקת חנויות בבשר טריפה או שחוטה

יד תשע חנויות כו’ – כתב הרא”ה בס’ בדק הבית דף ק”ך
סוף ע”א דה”ה אם היו בעיר עשר חנויות מוחזקות לנו כולן
בבשר שחוטה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזו היא ואח”כ
נתברר לנו שא’ מחנויות אלו בשר נבילה דאסור דלא דמי
לפירש שאין תולדות הספק מצד עצמה אלא מצד ברירת
החנויות שנתברר עכשיו שא’ מהן אסורה ומתוך כך נולד
בה ספק על אותה שעה שהיה פירשה בידי הלוקח מהן ואם
כן ספק זה אינו מחודש אלא גילוי מילתא בעלמא הוא
שתחלתה היה נעלם ממנו שהיה סבור שכולן מותרות
וכשנתברר שהיא אסורה איגלאי מילתא למפרע שבשעת
מקח חתיכה זו כשפירשה מהן באותה שעה היה ספק שלה
וזה ברור עכ”ל ואף הרשב”א במשמרת הבית שם מודה לו
בזה אלא שמחלק שם וביאר דבריו שבתורת הבית
שהעתיקם המחבר בס”ה דדוקא כשנולד ספק טרפה במקולין
כגון שנתערב טרפה בין הכשרות בחה”ל או אפילו ודאי
טרפה ולא נודע אלא עד אחר שלקח ויש ספק אם היתה
הודאי טרפה במקולין זו שלקח אבל מ”מ יודע הוא מאיזה
מקולין לקח נמצא אין הספק מצד ברירת החנויות אלא
שאינו יודע אם לקח מן הכשרה או מן הטריפה וא”כ כיון
שלקח קודם שנמצאת הטריפה לא אזלינן בתר האי שעתא
אלא בתר השתא דהוי פירש ממילא ושרי כן הוא דעת
הרשב”א במשמרת הבית שם ע”ש ודוק אבל הר”ן כתב
בפג”ה אקבוע דט’ חנויות וז”ל וכתבו התוס’ דלא מקרי
קבוע אלא כשהיה האיסור נודע קודם שלקח אבל אם לא
נודע האיסור בשעה שלקח אף על פי שלאחר שלקח נתגלה
האיסור ונעשה קבוע לא אמרינן דלהוי קבוע למפרע ונ”מ
למי שלקח בשר מן המקולין ואח”כ נודע שהיתה טרפה
ביניהם דשרי דכיון דבשעה שלקח לא היה קבוע דדין קבוע
שיהא כמחצה על מחצה חידוש הוא ואין לך בו אלא משעת
חידושו ואילך כלומר משנעשה קבוע אבל למפרע לא עכ”ל
וכן לפי מה שפירשו הב”ח והאחרונים דברי הטור דס”ל אם
ידוע שיש טרפה בחנות אחת ולא נודע באיזה מהן ולקח
מא’ מהן וידוע מאיזה מהן לקח ה”ל קבוע כיון דאין
תערובות בחתיכות אלא כל חתיכה עומדת בפ”ע
והתערובות הוא בחנות א”כ מוכח דס”ל להטור כהר”ן דהא
כתב ע”ז וכ”כ א”א הרא”ש ז”ל דכל מה שלקחו קודם ספיקא
הכל מותר ולאחר שנולד הספק הכל אסור עכ”ל אבל באמת
לא משמע כן בתשובת הרא”ש כלל ך’ סימן י”ז דמיירי התם
להדיא בנתערבו החתיכות זו בתוך זו דאע”פ שהן חה”ל
שרי כשלקחו קודם ספיקא מטעמא דלא גזרינן שמא יקח מן
הקבוע מאחר שאז היו כולן בחזקת היתר ועדיף טפי מפירש
ממילא אבל לא בספיקא דחניות וגם דברי הטור לכאורה
לא משמע כן וגם הב”י הבינם דמיירי בתערובות דחתיכות
וכ”כ בדרישה סי”ט בשם הב”י ע”ש:

Linked issues

Last Sources