אמר רבי יוחנן:
אין הקב”ה משרה שכינתו, אלא על גבור,
ועשיר, וחכם, ועניו. וכולן ממשה.
גבור, דכתיב:
“ויפרוש את האהל על המשכן”,
ואמר מר: משה רבינו פרסו,
וכתיב: “עשר אמות ארך הקרש” וגו’.
אימא דאריך וקטין?
אלא מן הדין קרא, דכתיב:
“ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם” ,
ותניא: הלוחות – ארכן ששה, ורחבן ששה, ועביין שלשה.
עשיר –
“פסל לך”, פסולתן שלך יהא.
חכם –
רב ושמואל דאמרי תרוייהו:
חמשים שערי בינה נבראו בעולם,
וכולם ניתנו למשה חסר אחת,
שנאמר: “ותחסרהו מעט מאלהים”.
עניו –
דכתיב: “והאיש משה עניו מאד”
[תלמוד בבלי,נדרים דף לח עמוד א]
