עמון ומואב מה הן בשביעית –
אין זה עמון ומואב שטיהרו בסיחון דארץ ישראל היא
שאפי’ תמצי לומר שלא כבשום עולי בבל על כרחין שביעית נוהג בה
כדתנן בפרק מקום שנהגו (דף נב ב) ג’ ארצות לביעור
יהודה ועבר הירדן והגליל
ועבר הירדן היא ארץ סיחון ועוג
אלא בשאר ארץ עמון ומואב שלא טהרו בסיחון
ולא נתכבשו מעולם איירי תדע מדמייתי עולי מצרים ובבל
ובכי ההוא איירי בחזקת הבתים
(דף נו א) דאמרינן כל שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה חייב במעשר
ואמרינן לאפוקי הר שעיר עמון ומואב
והא דמפרש עלה בסוף פרק קמא דיבמות(דף טז א)
ובריש חגיגה (דף ג ב)
הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל
והניחום כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית
הכי קאמר שאפילו מה שכבשו בתחלה הניחו משום תקנת עניים
כ”ש שיש לנו לתקן בעמון ומואב
שלא כבשו מעולם מעשר עני משום תקנת עניים
ותדע דבפרק שני דשבועות (דף טז א)
ובפרק קמא דמגילה (דף י א)
בעינן למימר דסבר ר’ אליעזר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא
ואי בעמון ומואב שטיהרו בסיחון איירי
א”כ תקשי ליה מתני’ דהכא דקאמר ר’ אליעזר
עמון ומואב מעשרין מעשר עני
והא דמייתי בריש חגיגה (דף ג ב)
עובדא דר’ יוסי בן דורמסקית דמתני’ ומסיים בה במילתיה דר’ אליעזר
ההיא דהרבה כרכים על כרחין לאו מדברי ר’ אליעזר הוא
דליתא הכא במתני’ אלא הש”ס הוא דמפרש הכי
דכי היכי דלמ”ד לא קידשה לעתיד לבא הניחו הרבה כרכים משום תקנת עניים
כמו כן תקנו בעמון ומואב מעשר עני משום תקנת עניים:
מסדר השנים –
שלעולם אחר שנה של מעשר עני מביאין מעשר שני
והרי בששית מביאין מעשר עני לפיכך ראוי להביא בשביעית מעשר שני:
המעשר והתרומה –
ואין לדחות מעשר שני מפני עניים:
מעשה ישן –
ונשכח הדבר דשמא לא היה (צריך) עניים באותה שעה:
מעשה נביאים –
ועל פי נבואה עשו הוראת שעה:
הלכה למשה מסיני –
לאו דווקא דאין זה מן התורה אלא כהלכה למשה מסיני:
תני”א בתוספת”א [פ”ב].
עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית
ושאר כל הארצות כשאר שני שבוע
אם מעשר עני מעשר עני אם מעשר שני מעשר שני
א”ר יוסי בן דורמסקית אני הייתי עם זקנים הראשונים כשבאו מיבנה ללוד
ובאתי ומצאתי את ר’ אליעזר שהיה יושב בחנות של נחתומין בלוד
אמר לי מה חידוש היה לכם היום בבהמ”ד
אמרתי לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין
אמר לי אי אפשר לבהמ”ד בלא חידוש
אמרתי לו את ההלכות ואת התשובות ואת המנין
וכשהגעתי לזה זלגו עיניו דמעות אמר:
(תהלים כה) סוד ה’ ליראיו ואמר גלה סודו אל עבדיו
צא ואמור להם אל תחושו למנינכם כך מקובלני מריב”ז
שקיבל מן הזוגות והזוגות מן הנביאים ונביאים מן משה הלכה למשה מסיני
עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.
פי’ ושאר כל הארצות חוץ ממצרים כשאר שני שבוע
כלומר חוזרות לסדר השנים ומעשרין בשביעית מעשר ראשון ומעשר שני וכן בבל.
אם מעשר עני מעשר עני כגון מצרים עמון ומואב מעשרין בשביעית מעשר ראשון ומעשר עני
אי נמי כולה מילתא אשאר הארצות קאי
ואם מעשר עני דקאמר היינו כגון שלישית וששית.
ואם מעשר שני כגון ראשונה ושניה רביעית וחמישית.
תלמידיך אנו.
בפ”ק דחגיגה (דף ג ב) משמע שלא אמר כן
וכעס עליו ר’ אליעזר ואמר לו פשוט ידך וקבל עיניך
לפי שלא אמר כן ושמא תנאי היא. ונביאים ממשה משמע הלמ”מ ממש:
