אמנם איכות הנבואה מה היא? הנה הבדל גדול
בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים…
…נבואת התורה, אספקלריא המאירה,
שהיא אינה מפסקת את עבודת החושים אלא אדרבה
מחדשת את החושים, מחליפה את עבודת החושים
לעבודת הקודש ומכניסה זרם קודש בכל האיברים
בהכללים ובהפרטים להחיות את הכל, בכל מכל כל.
ושעל כן התורה שמקיפה את כל ארחות החיים
הן וענפיהן וענפי ענפיהן, בכולן אם הולכין וחיים
בהן עפ״י פסק המשפט האלהי של התורה, הרי יש
בחיים כאלה מגילוי נבואה של נבואת משה, ואם
שמעת מפי קטן שבישראל יהי׳ בעיניך כאילו שמעת
מפי גדול ומפי הגבורה…
בזה יובנו דברי הרמב״ם ז”ל בטעם סידור מסכת
אבות אחרי סנהדרין והנלוים אלי׳ זו מס׳ ע״ז.
כי גם כל דין אשר הבית דין פוסקים הוא מהופעת גילויי
הנבואה העליונה, נבואת משה אספקלריא המאירה,
והוא ענין אלהים נצב בעדת אל, המשפט לאלהים הוא.
וזו מעלת הסנהדרין.
… ומשום כן אחרי מסכת סנהדרין ומסכת ע״ז באה
מסכת אבות להורות המוסרים הנצרכים ביותר לדיינים,
שיזכו להופעת התורה שהיא כולה נבואה עליונה, וכל
פסקי דיניהם והוראתם הם, יהיו ע״י אותה הנבואה
העליונה הלזו, ה”שימה בפיהם” בלי שום הפסקת חושים,
וגם כל יחיד ויחיד הצריך לשפוט את עצמו אם מוציא
המוסרים שלו מן התורה גם עליו מופיע הדר הקודש
של הנבואה בבחינת אלהים נצב בעדת אל…
…ולפי שזו היא המעלה האחרונה שאפשר להשיגה
ומעלה אחרונה זו היא בעצם בלתי סופית, אין קץ
להשגתה, על כן זו היא בודאי תכלית האדם ואין
תכלית אחד באשד היא סוף כל המעלות והמדריגות.
[מי מרום א’, פתיחה ג’ (הרב חרל”פ)]
