וכן יש דינין בגמרא דאמרינן שודא דדייני; בפ' הכותב (פ"ה:):
ההוא דאמר נכסי לטוביה, אתו תרי טוביה.
וכן יש (שם /כתובות/ צד) שני שטרות היוצאים ביום אחד, כדאמר שמואל שודא דדייני;
ופרש"י, שיעשה הדיין לפי אומד דעתו; [היינו כשאין הדין יכול להתברר בראיות ובעדים].
ור"ת ור"ח יפו כח הדיין לעשות בדין זה כל מה שירצה לעשות, בלא טעם אומד הדעת.
והכי נמי איתא בירושלמי: לאיזה שירצו ב"ד =בית דין= מחליטין לו, ובלבד שיהיה בית דין מומחה;
והיינו טעמא, דכיון שבא הדין לפני הדיין והוא אינו יכול לברר הדבר, אינו רשאי למשוך ידו מן הדין ויריבו הבעלי דינין זה עם זה.
וכתיב: אמת ומשפט שלום וכו', כי על ידי המשפט יש שלום בעולם, ולכך נתנו כח לדיין לשפוט ולעשות מה שירצה אף בלא טעם וראיה, כדי לתת שלום בעולם.
