השולח את הבערה ביד חרש, שוטה וקטן — פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים.
שלח ביד פקח — הפקח חייב.
אחד הביא את האור, ואחד הביא את העצים — המביא את העצים חייב.
אחד הביא את העצים, ואחד הביא את האור — המביא את האור חייב.
בא אחר ולבה — המלבה חייב.
לבתה הרוח — כולן פטורין.
השולח את הבערה ואכלה עצים או אבנים, או עפר — חייב, שנאמר (שמות כב) כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה, שלם ישלם המבעיר את הבערה.
עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות, או דרך הרבים, או נהר — פטור.
המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבור הדלקה? רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותה כאלו הוא באמצע בית כור.
רבי אליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים.
רבי עקיבא אומר חמשים אמה.
רבי שמעון אומר שלם ישלם המבעיר את הבערה (שמות כב) — הכל לפי הדליקה.
(משנה בבא קמא ו’ ד’)
