ספקו אסור.
דנפקא לן מקראי בפרק בתרא דיומא (דף פד ב) ובפ"ק דכתובות (דף טו א)
דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי.
וכתבו בתוס' דלא מיקרי קבוע
אלא כשהיה האיסור נודע קודם שלקח
אבל אם לא נודע האיסור בשעה שלקח
אף על פי שלאחר שלקח נתגלה האיסור ונעשה קבוע
לא אמרי' ביה דליהוי קבוע למפרע.
ונ"מ למי שלקח בשר מן המקולין ואח"כ נודע שהיתה טרפה ביניהם
דשרי כיון דבשעה שלקח לא היה קבוע
דדין קבוע שיהא כמחצה על מחצה חדוש הוא ואין לך בו
אלא משעת חדושו ואילך
כלומר משנעשה קבוע אבל למפרע לא:
