מי שתובעים אותו ממון שהוא מוחזק בו,
אסור לבקש צדדים להשמט כדי שיתרצה הלה לעשות עמו פשרה וימחול לו על השאר.
הגה: ואם עבר ועשה, אינו יוצא ידי שמים עד שיתן לו את שלו.
הגר”א שם מי שתובעים.
ר”ל אף על גב שאמרו בב”ק מ’ ב’ ונימא לי’ כו’ הוה מעריקנא כו’ וע”ש תוס’ ד”ה הוה ונ”ל כו’ דמ’ דמותר
אין הדבר כן אלא ה”ק אתה מה לך עלי ואפי’ על האמת אסור
כמ”ש בשבועות ל”א א’ תא קום בהדא כו’ וכמש”ל סכ”ח ס”א ואפי’ א”ל בא כו':
שולחן ערוך- חושן משפט, הלכות דיינים סימן יב סעיף ו
