(ח) אסור לבקש צדדים וכו'. עיין בתומים (סק"ה) מש"כ בזה באורך בכוונת דברי תוס' בב"ק, והעליתי דאם יש לו טענת מלוה ישנה על חבירו ואין לו עדים,
דפשיטא דיכול לעשות כן להציל שלו, וקמי שמיא גליא.
אך זהו לדינא, אך מ"מ לכתחלה יש ליזהר
אפילו במקום פסידא שלא להוציא שקר מפיו כלל.
וקושטא קאי.
וכתב שלטי גיבורים:
אם נתחייב שבועה ואינו בדעתו לישבע אל יאיים על חבירו לומר
אנכי אשבע כדי לפשר.
וכל זה אינו אלא מצות פרישות,
אבל מדינא אם יודע הנכון אתו מותר לו לעשות להציל שלו.
