ושבתי אני ואראה את כל העשוקים, אילו הממזרים. והנה דמעת העשוקים (קהלת ד’, א’), אימותיהן שלאילו עברו עבירה ואילין עליביא מרחקין להון. אביו שלזה בא על ערוה זה מה עשה וזה מה איכפת לו. ואין להם מנחם אלא ומיד עושקיהם כוח (שם), זה סנהדרין גדולה שלישראל /של ישראל/ שהיא באה עליהן בכוח התורה ומרחקתן, על שם לא יבא ממזר בקהל ה’ (דברים כג, ג). ואין להם מנחם (שם), אמ’ הקב”ה עלי לנחמן. לפי שבעולם הזה יש בהן פסולת אבל לעתיד לבוא אמ’ זכריה אנא חמיתיה אולוכרוסון דדהב נקי.
שו"ת הרשב"א חלק ג סימן פא
