אם נראה לו לפי דעתו שיש בו רמאות או שאין דעתו סומכת על דברי העדים
אע”פ שאינו יכול לפסלן או שדעתו נוטה שבע”ד זה רמאי ובעל ערמה
והשיא את העדים אע”פ שהם כשרים ולפי תומם העידו
וזה הטעם או שנראה לו מכלל הדברים שיש שם דברים אחרים מסותרים ואינם רוצים לגלותם
כל אלו הדברי’ וכיוצא בהם אסור לו לחתוך אותו הדין
אלא יסלק עצמו מדין זה וידון אותו מלכו של עולם
(בית יוסף חושן משפט ט”ו ג-ד)
