שמא תאמר: והלא הקב”ה יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה.
ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע,
אם ידע שהוא יהיה צדיק – אי אפשר שלא יהיה צדיק,
ואם תאמר שידע שיהיה צדיק – ואפשר שיהיה רשע,
הרי לא ידע הדבר על בוריו?
דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה
אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר, כבר בארנו בפ’ שני מהלכות יסודי התורה
שהקב”ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם ודעתם שנים,
אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו
וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר “כי לא יראני האדם וחי”,
אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא,
הוא שהנביא אמר “כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי”,
וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקב”ה כל הברואים והמעשים
אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקב”ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך,
ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה אלא בראיות ברורות מדברי החכמה,
ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו כפי מעשיו אם טוב ואם רע
וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלויין בו.
(רמב”ם הלכות תשובה פרק ה’)
