והיינו דכי הוו מינצו ר’ חנינא ור’ חייא, א”ל ר’ חנינא לר’ חייא:
בהדי דידי מינצת?
דאם חס ושלום נשתכחה תורה מישראל, מהדרנא ליה מפלפולי!
א”ל ר’ חייא: אנא עבדי דלא משתכחה תורה מישראל,
דאייתינא כיתנא ושדיינא, ומגדלנא נישבי וציידנא טביא,
ומאכילנא בישרא ליתמי, ואריכנא מגילתא ממשכי דטביא,
וסליקנא למתא דלית בה מקרי דרדקי,
וכתיבנא חמשא חומשי לחמשא ינוקי,
ומתנינא שיתא סידרי לשיתא ינוקי, לכל חד וחד אמרי ליה אתני סידרך לחברך.
והיינו דאמר רבי:
כמה גדולים מעשה חייא.