הלך המחשבה הציבורי נוטה להניח כי העולם עובד בצורה סיבתית. האדם הדתי הפועל בסביבה המודרנית צריך לתת דין וחשבון להלך מחשבה זה ולשאול את עצמו האם עליו לעזוב את יסודות הדת שאינם תואמים לסיבתיות. ייתכן ועזיבה זו מובילה לתהליך של בירור והזדככות של העולם הדתי הלכתי.
המדע המודרני מלמד אותנו כי העולם לא תמיד עובד בצורה הגיונית. אמירה זו מאפשרת לנו לקבל עקרונות דתיים לא רציונליים בד בבד עם קבלת המדע המודרני, היא מלמדת אותנו שלא את הכל אנו צריכים ויכולים להבין. מאידך, התפיסה של העולם כסיבתי צריכה להוביל אותנו לדיוק המושגים והפעולות הדתיות.
הסוגיה נפתחה כחלק מהדיון בהרצאתו של אוריה – הקונפליקט כפתרון.
ביחס לרעיונות שהציג אוריה ומופיעים בסוגיה פתח אריאל את נושא הדימיקה שבין הגישה הראלית והדת.
בירור זה נפתח בהבהרת המושגים וההשלכה המיידית שלהם על הדת, למעשה: האם ובאיזה אופן הגישה הראלית משפיעה על עקרונות הדת.
אריאל יטען שהיא מזככת את עקרונות הדת, ואילו אוריה ומאיר (כל אחד מטעמו) מגדירים זאת כחתירה תחת יסודות הדת כאשר הריאליה היא אלמנט שיש ליישבו עם יסודות הדת ולא לכפוף את הדת תחתיו.
