לחכמי התורה ולנביאים ישנו תפקיד דומה בהנהגת העם, בהדרכתו לדרך נכונה.
שניהם צריכים לדבר אל העם בלשונו אך להנהיגו למקום חדש.
על כן שפתם צריכה להיות מובנת ומחדשת כאחד.
הנהגת הנביא היא כללית, מוסרית, מצביעה על כיוון.
החכם לעומתו עוסק בפרטים, בחוקים, בהנהגה קונקרטית.
הלכך צורת מחשבתם, פעולתם, והשפה בה הם משתמשים, הן שונות זו מזו.
