בעידן המודרני, ניתן לבצע שינויים ומניפולציות בגוף החי בקנה מידה יוצא דופן, שיש בו בכדי להגדיר מחדש את יחסינו ליצורים חיים. מניפולציות אלו, הנעשות ברמת הגנום שהינו “קוד החיים” מאפשרות לאדם לרתום מערכות ביולוגיות לתועלתו ולשנות את כללי המשחק. מבחינת תועלת, מניפולציות אלו יכולות לשפר משמעותית את איכות חייו של האדם ולכן יש לשקול אותן בחיוב.
מוביל הדעה: פרופ’ יוסף יעקובסון
ההעתקה של ספר התורה מתרחשת במנגנון דומה להעתקתם של תאים בגוף החי. שניהם מועתקים בתהליך הכולל שגיאות רנדומליות שאי אפשר להימנע מהן. ואותן שגיאות מובילות לתהליך של שינוי. עם זאת, חל איסור על האדם לבצע שינויים מכוונים – הן ביצירי הבריאה כגון בע”ח והן בספר התורה כי שינויים מכוונים כאלו אינם כדרך הטבע ויש בהם הכחשה של מעשה בראשית.
מוביל הדעה: הרב שבתי רפפורט
גם כשבוחנים את סוגיית ספרי התורה, יש שינויים בגרפיקה של הספר שמביאים לפסילתו ויש שינויים שמתקבלים, כלומר שהאיסור אינו מוחלט ויש לבחון את חשיבותו ומהותו של כל שינוי. גישה זו דומה גם לחיבורו הרמב”ם העוסק בהרבעה של פירות. מצד אחד- אסור ליצור הכלאה בין מינים שונים. מצד שני – יש מקרים שניתן לעשות הכלאה בין מינים שונים. משמע שיש כאן מקום לשיקול דעת והחלטה.
מוביל הדעה: אליעזר קיינן
בעולמנו מתקיימים אינספור תהליכים המאופיינים ברמה מסויימת של אי סדר כמו גם ייצור של שינויים וטעויות. כשבוחנים תהליכי שכפול של דנ”א בתוך הגוף החי, לדוגמא, מגלים כי על אף קיומם של מנגנוני תיקון אמינים, בכל זאת נופלות טעויות בבחירת הנוקליאוטידים המשובצים בשרשרת הדנ”א , אשר חלקן נשמרות ומורשות לדורות הבאים. בדומה, גם תהליכי העתקה של ספרי תורה אינם חפים מטעויות, במיוחד כאשר מבצעם אינו סופר סת”ם. בהינתן אי שלמותה הבסיסית של המערכת, המאפשרת את יצירתם של טעויות ושינויים בעת תהליכי העתקה, נשאלת השאלה: היכן עובר הקו בין שינויים שהינם טבעיים ולגיטימיים לבין שינויים שהינם בגדר התערבות אסורה? האם נכון להתערב ולייצר שינויים באופן אקטיבי, ובאילו תנאים?
