להתחברות

פתיחה

ייחודיותה של שפת המוסר

ייחודיותה של שפת המוסר

שפת המוסר הינה ייחודית מכיוון שמוסר נתפס כרציונל. אם תכונה מסויימת של המוסר לא משרתת רציונל הגיוני, היא תוצא מתוך מערכת המוסר. לפיכך, זה ייתכן ברמה הלוגית שכל בני האדם יטעו בנוגע לאלמנט מסויים בשפת המוסר, ולכן תהיה טעות אוניברסלית בשיפוט המוסרי. זאת בניגוד לשפות אחרות בהן עצם ההסכמה הרחבה בקרב דוברי השפה מגדירה מה נכון.

שפת המוסר ושפת ההלכה הן בעצם אותה שפה

שפת המוסר ושפת ההלכה הן בעצם אותה שפה

בנוסח הוידוי לפי הרמב"ם ניתן למצוא זליגות בין שפת המוסר לשפת החוק. למשל: האדם המתוודה לא רק מכיר בכך שביצע עבירה על החוק, אלא גם שביצע חטא. התוודות על ביצוע חטא כוללת הן הכרה באלמנטים ה"טכניים" של עבירה על החוק והן הצהרה על חוויה רגשית המלווה ביצוע מעשה לא הגון. יש כאן מהלך לשוני המבצע קשירה חזקה בין המושגים משפת ההלכה למושגים משפת המוסר, ומטרתו להביא את החוזר בתשובה להכיר בכך ששפת המוסר ושפת ההלכה הן בעצם אותה שפה.

מוביל הדעה: הרב שבתי רפפורט. (להרצאה בנושא לחצו כאן).

סיכום 

הדיון הנוכחי עוסק בהבחנה ובקשר בין שפת החוק לשפת המוסר, לאור ידע מדעי מתחום הנויירובלשנות העוסק בקשר בין שפות דבורות שונות. למשל: (1) תגליות העוסקות בקשר בין שפה ראשונה לשנייה, כאשר שתיהן נרכשו בגיל צעיר ונחשבות לשפות אם, לעומת מקרה שבו השפה השנייה נרכשה מאוחר יותר. (2) המשמעות של ההבדלים הבינאישיים  ביכולת ההבנה, הביטוי והחידוש היצירתי בשתי שפות אלו. (3) המשמעות של זליגת מונחים בין שפה אחת למשנהה.