על פי העמדה הקלאסית יש להכריע בין חיים ומוות על סמך פעילותה של מערכת פיזיולוגית מרכזית: מערכת הנשימה, המערכת הקרדיו-וסקולרית או המוח.
יש תהליך של יצירת סדר, הוספת אינפורמציה לעולם, שמאפיין את החיים. אי לכך, ניתן לקבוע האם אדם חי או מת לפי מידת הסדר שהגוף משמר בתוכו, כמו גם הסדר שהוא יוצר בעולם.
אופיים של החיים וקביעת רגע סופם עומדת בשנים האחרונות בסימן של מציאת הפעולות המסמנות חיים או מגדירות אותם. לפי הדעה הקלאסית, קיומם של חיים נשען על פעולתה התקינה של מערכת פיזיולוגית מרכזית, וקיימים וויכוחים האם יש להתרכז במערכת הנשימה, המערכת הקרדיו-וסקולרית או פעילות המוח.מאידך, קיימת דעה נוספת הנובעת מפרספקטיבה פיזיקלית, לפיה החיים מתאפיינים בתהליך של יצירת סדר והוספה של אינפורמציה. לפיכך: ברגע שתהליך זה נפסק, נפסקים גם החיים.
