מקורות

דע, כי אמתת הנבואה ומהותה
הוא שפע השופע מאת ה'  יתהדר ויתרומם
באמצעות השכל הפועל על הכוח ההגיוני תחילה,
ואחר כך על הכוח המדמה,
וזוהי רום מעלות האדם ותכלית השלמות
שאפשר שתמצא למינו,
ומצב זה הוא תכלית שלמות הכוח המדמה…

וכן כבר ידעת פעולות הכוח הזה המדמה
בזכירת המוחשות והרכבתן,
והחיקוי אשר בטבעו,
ושהחשובה והנכבדת בפעולותיו
אינה אלא בעת מנוחת החושים ושביתתם מפעולותיהם ,
אז יאצל עליו שפע מסוים כפי ההכנה,
הוא סבת החזיונות הצודקות
והוא עצמו סיבת הנבואות,
אבל ישתנה ביותר ופחות לא במין ,
כבר ידעת הדימוי באומרם חלום אחד משישים בנבואה ,
ואין עושין השואה בין שני דברים השונים במינם,
לא יתכן לומר שלמות האדם פי כך וכך בשלמות הסוס…

[מורה נבוכים, חלק ב, פרק ל"ו]