לאחרונה צפיתי בהרצאה מעניינת בנוגע למערכת היחסים בין היוצר לבין תהליך היצירה ותוצריו. יש שם הצעה לאמץ מחדש דוגמה ישנה לפיה התהליך היצירתי מורכב מאינטראקציה בין יוצר לבין כוח חיצוני – המאפשר ומכווין את התהליך. זה יכול להתקשר גם לתפיסה לפיה רק אינדיוידואלים ספצפיים מסוגלים לייצר דברים חדשים בעלי ערך, אך גם לתפיסה לפיה כל אדם יכול “לגלות” את כוחותיו היצירתיים.

להרצאה לחצו כאן.

יש הטוענים כי יצירתיות אינה רק מולדת וכי ניתן לגלות ולפתח אותה בכל שלב. יתירה מכך, יש הטוענים כי כל אדם יכול להיות יצירתי במידה רבה אם רק יפתח את הביטחון היצירתי שלו.

למשל, לחצו כאן כדי לצפות בהרצאת טד מאת דיוויד קלי בנושא.

מה דעתכם על השימוש במבחני “נייר ועט” לאבחון יכולות יצירתיות באינדיוידואלים? אולי ניתן להשתמש בהם על מנת לזהות אינדיוידואלים שהינם יצירתיים מחד והגיוניים מאידך ולתת בידם את המשימה לייצר חידושים בחקיקה ובתחומים אחרים? דוגמא למבחן יצירתיות כזה ניתן למצוא כאן.

עדויות מתחום ה- cognitive neuroscience מצביעות על קיומה של רשת עצבית הפעילה ברגעים של insight – דהיינו הרגעים בהם התודעה מייצרת פתרון חדש שלא היה קיים לפני כן. רגע זה מכונה גם The A-Ha moment והוא משוייך לפעילות עצבית בהמיספירה הימנית.

תיאורטית, ישנה אפשרות עתידית להיעזר בפעילותו של מעגל עצבי זה כדי לאפיין את טיבו של התהליך היצירתי ו/או את טיבו של insight שזה עתה נוצר.

הנה מאמר בנושא
.