צריכת בשר מגידול תעשיתי | עמוד דיון
תקציר
צריכת בשר מגידול תעשיתי
לאדם ניתנה רשות להשתמש בבע"ח לצרכיו
וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ (בראשית א כח).
לאדם ניתנה רשות להשתמש בבע"ח לצרכיו. כמובן ששימוש זה צריך ויכול להיעשות בצורה מושכלת ומידתית. יתר על כן, ניתן לומר שהשימוש בבע"ח הוא חלק מתיקון העולם, ציוות בע"ח למטרותיו הנעלות של האדם.
הסבל אינו מצדיק את התועלת
למה נברא באחרונה? שלא תזוח דעתו עליו אומ' לו יתוש קדמך במעשה בראשית (תוספתא סנהדרין פרק ה).
הסבל של בע"ח בגידולם לצורך האדם אינו מצדיק את התועלת שהאדם מפיק מכך. יתר על כן, צורת הגידול המודרנית מביאה לכך שאכילת בשר פחות בריאה מאשר צריכת מזון צמחוני וייתכן אף שפוגעת בכשרותו ההלכתית של הבשר.
סיכום
בשנים האחרונות התעורר ויכוח בתוך עולם התורה לגבי שאלת הצמחונות .
מצד אחד התורה התירה אכילת בשר מאידך המזון שאלוהים נתן לאדם בספור הבריאה היה של צמחים בלבד ורק לאחר המבול אכילת בשר הותרה , ויש הטוענים שהיתר זה נתן בדיעבד לאחר שהתברר בדור המבול המושחת שהאדם איננו בשל עדיין לרמה המוסרית הגבוה הנדרשת .
במקביל , איסורי צער בעלי חיים הנם אסורים מדאורייתא , ולכן מרבית הפוסקים אסרו למשל על פיטום אווזים.
אין מחלוקת שהצורה שבה מגדלים את בעלי החיים (הן לבשר והן לחלב ולביצים) היא פגיעה חמורה בצער בעלי חיים.
השאלה היא האם זהו גם גורם לאיסור אכילה או במילים אחרות האם הבשר שנוצר בתנאים אלו איננו כשר .
הדיון המורחב
היבט מוסרי
הסבל שנגרם לבעלי החיים בעת השימוש בהם לצורך האדם אינו דבר חדש אך הוא קיבל משנה תוקף בעקבות המהפכה התעשייתית והעירונית. שימוש בבעלי חיים ללא גרימת סבל כמעט ואיננה אפשרית אך הדברים יכולים להיעשות בצורה מידתית ומבוקרת בהינתן חקיקה נכונה ואכיפתה.
מעבר לשאלה המוסרית של התעללות בחיות יש לשאול האם יש בעיית כשרות בחיות שנעברו בהן עברות של צער בעלי חיים. אנו מכירים איסורים שעשיית האיסור אוסרת את הדבר לעולם, לדוג' צמח שגדל באיסור כלאי האילן, מעבר לכך שנעשה איסור, הצמח אסור באכילה, לעומת זאת ישנם איסורים שהעובר עליהם אינו אוסר את השימוש בדבר שבו נעשה האיסור, לדוג' כלאי בהמה, גם אם מרביעים שתי בהמות אסורות, הולד שיוצא מפעולה זו הוא מותר לשימוש. ההבדל נעוץ בשאלה האם האיסור הוא מתמשך עד לזמן ההנאה מהאיסור, בכלאי האילן, האיסור ממשיך להתקיים, בכלאי בהמה נעשתה פעולה חד פעמית, רגעית. משיקולים אלו נראה שיש לאסור בהמות שהצער בעלי חיים שהן עברו משפיע על הבשר עצמו, כגון במה שמכונה "עגלי חלב", עגלים שבשרם שומני במיוחד בגלל שהם הוחזקו ללא יכולת תנועה. יתר על כן, יש מקום לומר שאם בדבר מסוים העולם נעשה פרוץ ומרבה באיסורים נוכל לאסור את הדבר בו נעשה האיסור כדי לגדור את הפרצה, ע"כ יש מקום לומר שגם במקומות בהם מדובר בצער בעלי חיים שלא משנה את הבשר ממש, כגון, צפיפות בלולים, הדבר יהיה אסור משום גדירת הפרצה שבדבר.
היבט הלכתי
בהמה שהיא טריפה, כלומר, שיש לה פגיעה שתביא אותה אל מותה בתוך שנה, הרי היא אסורה באכילה, גם אם נשחטה כדין. גורמי הטריפות הם רבים ואין אפשרות מעשית לבדוק את כולם, על כן אנו בודקים רק את הטריפות השכיחות ואת השאר אנו מכשירים מכוח כך שאנו מניחים שרוב הבהמות בריאות. לפיכך במקום שיולד חשש לסוג טריפה מסוימת אנו נצטרך לבדוק את אותה טריפה. צורות הגידול בימינו עלולות להביא לטריפות רבות, כמו פגיעה במעיים, נכון להיום לא בודקים טריפות אלו ובדיקה זו היא מסובכת ואורכת זמן רב, עובדה זו מעלה את הספק לגבי כשרות הבהמות. יתר על כן, יש לזכור שגם חלב וביצים הבאים מטריפה אסורים באכילה, ולכן יש לשאול על כל תעשיית המזון מן החי.
-
x
כאשר אנו אומרים שרוב הבהמות כשרות אין אנו דנים על עניין סטטיסטי, אף אחד לא הלך ובדק את כל הבהמות וראה שרוב הבהמות אינן טרפות, אנו מניחים שזו המציאות, הנחה זו נקראת בהלכה "רובא דליתא קמן", כלומר, רוב שאינו לפנינו, אנו מניחים שכך מצב רוב הפריטים בעולם, הנחה זו מתבססת על כך שאנו רואים את העולם כמערכת שמתנהלת באופן תקין בעולם תקין רוב הבהמות אמורות להיות בריאות. הגידול התעשייתי הפך את המציאות של בעלי החיים למציאות לא תקינה, לא טבעית ואף לא מוסרית. יש כאן שתי בעיות, האחת, ההלכתית הפשוטה, זו שהוראתה לעיל, אך יש כאן ענין עמוק יותר, האדם קיבל את הרשות להשתמש בעולם כל עוד הוא משתמש בו באופן תקין וסביר, אז הוא רשאי להניח שהעולם הוא תקין ורוב הבהמות בריאות, אך כאשר האדם משתמש בעולם באופן לא תקין ממילא נשללת ממנו הרשות לשימוש בעולם.
דיון משולב
עבדתי במשקי חי שונים והייתי עד לכך שהסבל שנגרם היום לבעלי החיים, אפילו אם נדבר רק על גידול שנעשה כחוק, הוא עצום. האדם הממוצע מקבל תחושה לא נוחה כאשר הוא נפגש פנים אל פנים עם אותם בעלי חיים, הוא לא היה מוכן לעשות את הפעולות הנעשות להם בעצמו.
רונן בר
עבדתי במשקי חי שונים והייתי עד לכך שהסבל שנגרם היום לבעלי החיים, אפילו אם נדבר רק על גידול שנעשה כחוק, הוא עצום. האדם הממוצע מקבל תחושה לא נוחה כאשר הוא נפגש פנים אל פנים עם אותם בעלי חיים, הוא לא היה מוכן לעשות את הפעולות הנעשות להם בעצמו.
לצפייה>
אפילו מבחינה תזונתית וכלכלית עדיף לצרוך אוכל מן הצומח, יש בו כמעט את כל מה שיש בבשר ואת מה שאין ניתן להשלים בעזרת תוספים.
אורית אופיר
אפילו מבחינה תזונתית וכלכלית עדיף לצרוך אוכל מן הצומח, יש בו כמעט את כל מה שיש בבשר ואת מה שאין ניתן להשלים בעזרת תוספים.
לצפייה>
רונן בר
מטרת החקלאי הממוצע היא רווח כמה שיותר גדול. העובדה שהדברים נעשים לא מתוך סאדיזם טהור אלא כפועל יוצא של השיטה עצמה, מערכת משומנת שנועדה להגדיל רווחים – מגדילה את העוון באלפי מונים, כיוון שלא מדובר בדברים שנעשים פה ושם לבעלי חיים כזה או אוחר, אלא לעשרות מיליוני בעלי חיים כל רגע ורגע
התורה מתירה לאדם להשתמש, לרדות, בעולם החי. מצד שני, בהלכות רבות, כגון כלאיים ושביתת הבהמה בשבת, רואים שההלכה מכתיבה לנו יחס הוגן כלפי בעלי החיים. הרמ"א מגדיר את השימושים המותרים כדבר שהוא צורך לאדם. ניתן להתווכח מה נחשב כצורך לאדם, אך ודאי שאכילה היא צורך בסיסי, על כן מותר להשתמש בבע"ח לאכילה כל עוד זה נעשה בצורה סבירה. מהיכרותי האישית, מטרת החקלאי הממוצע היא יצור מזון לאדם בצורה שתהיה סבירה והוגנת כלפי בעלי החיים.
הרב דוד אייגנר
התורה מתירה לאדם להשתמש, לרדות, בעולם החי. מצד שני, בהלכות רבות, כגון כלאיים ושביתת הבהמה בשבת, רואים שההלכה מכתיבה לנו יחס הוגן כלפי בעלי החיים. הרמ"א מגדיר את השימושים המותרים כדבר שהוא צורך לאדם. ניתן להתווכח מה נחשב כצורך לאדם, אך ודאי שאכילה היא צורך בסיסי, על כן מותר להשתמש בבע"ח לאכילה כל עוד זה נעשה בצורה סבירה. מהיכרותי האישית, מטרת החקלאי הממוצע היא יצור מזון לאדם בצורה שתהיה סבירה והוגנת כלפי בעלי החיים.
לצפייה>
נכון אומנם שאכילה היא צורך, אך ודאי שחלק משיקולי החקלאי הם צמצום עלויות והגדלת רווחים, האם גם אלו יותרו על חשבון סבל של בעלי חיים? מחד אנו יודעים שמותר לחרוש בבהמה, כלומר להשתמש בה לצורך כלכלי למרות שהדבר גורם לה סבל, מאידך, ישנה הלכה שיש לפרוק בהמה ממשאה בשבת בדרך שישברו הכלים כדי לא לעבור על איסורי שבת וצער בעלי חיים. נראה שההבדל בין המקרים הוא בכך שחרישה היא צורך מקובל ואינה גורמת לסבל רב. כלומר, גרימת סבל לבעל חיים לצורך כלכלי הותרה במקום של סבל סביר וצורך מצוי.
הרב שלמה אישון
כל דבר הצריך לרפואה או לשאר דברים, אין בו משום איסור צער בעלי חיים>
לצפייה>
גם ניסויים רפואיים נחשבים צורך לאדם, זה לא רק צורך במובן האנוכי, זה הרבה יותר מזה. מטרת האדם בעולמו היא להכיר במי שאמר והיה העולם, ע"י כך לבוא לידי חיים ערכיים יותר ולהביאנו לחיי נצח. כאשר אדם משתמש בבעלי החיים הוא רותם גם אותם למטרה נעלה זו.
וירדו בדגת הים>
לצפייה>
הרב ד"ר רצון ערוסי
גם ניסויים רפואיים נחשבים צורך לאדם, זה לא רק צורך במובן האנוכי, זה הרבה יותר מזה. מטרת האדם בעולמו היא להכיר במי שאמר והיה העולם, ע"י כך לבוא לידי חיים ערכיים יותר ולהביאנו לחיי נצח. כאשר אדם משתמש בבעלי החיים הוא רותם גם אותם למטרה נעלה זו.
וירדו בדגת הים>
לצפייה>
דגנית, אמרת כי גרימת סבל לבעלי חיים בגידול לצורך האדם היא כמעט בלתי נמנעת ועל כן יש לצמצמה. האם בדבריך ישנה התפשרות על עמדה מוסרית לטובת אילוצים מציאותיים – אם כבר צורכים בשר, אז שיהיה בצורה הכי טובה? או שמא את מצדדת בעמדה מוסרית עקרונית – צורכי האדם קודמים לצורכי בעלי החיים?
עורך
דגנית, אמרת כי גרימת סבל לבעלי חיים בגידול לצורך האדם היא כמעט בלתי נמנעת אך עלינו לפעול כדי לצמצמה. האם בדבריך ישנה התפשרות על עמדה מוסרית לטובת אילוצים מציאותיים – אם כבר צורכים בשר, אז שיהיה בצורה הכי טובה? או שמא את מצדדת בעמדה מוסרית עקרונית – צורכי האדם קודמים לצורכי בעלי החיים?